ב- 12 דקות מצליח הבמאי האוסטרלי פאטריק יוז , לספר לנו סיפור קטן, מיוחד ומרגש על מערכת יחסים רומנטית המבוססת על חיזור הנשען על סימנים ומחוות גוף. אגב, חיזור מסוג זה אינו דבר שכיח בעידן האינטרנט. במקרים רבים זוג נפגש פיסית לאחר שעות, ימים ואפילו שנים של אינטראקציות סימנים. מה שמעניין ב- SIGNS, שצולם באוסטרליה, זה שהוא הופץ לאינטרנט כחלק מקמפיין פרסום של המשקה "שוופס" במסגרת פסטיבל הסרטים הקצרים אותו הוא יזם בקיץ.
הסרט הקצר SIGNS (סימנים), הופץ לאינטרנט רק בקיץ שעבר ואוטוטו מגיע לסף ה- 3.5 מליון צפיות. מדובר בסיפור רומנטי מקסים וחמוד על בחור צעיר שמעביר את חייו המשעממים והבודדים בין עבודתו במשרד אפרורי לביתו הריק. את האושר והטעם לחיים הוא מוצא מעבר לחלון, במשרד הסמוך, שם נתקל יום אחד מבטו בבחורה יפה וחייכנית, המפלרטטת איתו באמצעות ניירות משרדיים עליהם משורבטים מסרים קצרים ואייקונים (אלו הסימנים).
אם תשימו לב, הבחור, אותו מגלם השחקן ניק ראסל, יש שוט של שתי שניות בו הוא נראה לוגם מבקבוק המשקה. אבל מיותר לציין, שאין שום דמיון בין SIGNS לסרט פרסומת רגיל.
אז מה כל כך נוגע ומושך בסרט הזה?
אני חושבת, שכמו הרבה סרטונים אינטרנטיים, גם SIGNS נצפה על ידי הרבה גולשים בשעות העבודה. הצפייה בו ריגשה אותם ואולי הצליחה לטעת תקווה גם בליבם של המועסקים במשרדים המשמימים ביותר – שיש תקווה למשהו מעניין באופק. התסריט מצוין, המשחק משכנע ואנו עדים לעוד פילם אוף ארט קולנועי וקטן, שהיה במקור תוכן שיווק וידאו, שזכה לצפיות כה רבות ברשת עד שהגיע למגרש של הגדולים בפסטיבל קאן.
